"במהלך חטיבת הביניים היה לי תהליך מורכב של בירור הזהות שלי. עם הזמן הבנתי שאני נמשך לבנים. לקח לי זמן להבין מה זה אומר, איך מתמודדים עם זה ומה לעשות.

להבין שאי אפשר לשנות את זה ושנגזר גורלי. להבין שזה מי שאני עכשיו ועם זה ננצח. אך לקח לי זמן להבין את כל הדברים הללו. לא היו לי חברים ולא הייתי מחובר למשפחה. הרגשתי מאוד בודד ועברה עליי תקופה קשה של ניכור מהחברה וחוסר ביטוי עצמי מוחלט.

באחד מלילותיי הארוכים מול מסך המחשב נתקלתי בפורומים של איגי באתר האינטרנט. פעם ראשונה שבאמת הבנתי שיש עוד בנים כמוני שלא בדיוק מבינים מה קורה להם ומה לעשות עם זה. עם הזמן הצטרפתי לפעולות של איגי ומצאתי את עצמי במקום בטוח. מקום שמקבל אותי ויתן לי להתנסות בכל זהות שאמדוד, עד שאעצב אותה כרצוני. מקום שיתן לי הרגשה שזה בסדר ושיש מי שידאג לי. הרגשתי בפעולות של איגי בעולם אחר, אלו היו השעתיים בשבוע שהכי ציפיתי להם. עם הזמן הבנתי שאני לא רוצה רק לצרוך את הפעילות, והצטרפתי למערך מנהיגות הנוער של איגי, שם מצאנו את הכלים למחות על המציאות ולנסות לשנותה - בין אם מדובר בשיעורים בבתי ספר ובין אם בהפגנות. איגי נתנה לי מקום לבטא את עצמי, לגדול, להתבגר, ללמוד, להבין איפה אני בעולם ולקבל דוגמה אישית מהמדריכים.

הארגון מבוסס על התרומות ורוב פעילותו מתאפשרת סביבן. כדי לגשת ליותר נוער להט״בי במצוקה, כדי לפתוח יותר סניפים בפריפריה, כדי להעניק את הכלים למאבק של הצעירים - אנו זקוקות למשאבים.

הסיפור של

אייל סגל

אייל, אבן יהודה. במהלך י"ב הוביל את מועצת הנוער הגאה בארגון, וייצג את איגי בכנסת מספר רב של פעמים. "הנוער הגאה הוא נוער אקטיבסטי ובועט, איגי זה המרחב היחידי שלנו לפעול ולהתאגד".

הצטרפו לאגודת הידידים